הקורבנות טבועה חזק כל כך בתוך ההוויה האנושית כשבכל פעם שאנחנו מאשימים מישהו או משהו אנחנו בעצם מאכילים חיה רעבה שלא יודעת שובע

להיות ביחסים זה להסכים לפגוע ולהפגע 

ולבקש ממך לא לנטוש כשזה קורה, אותך ואת מי שמולך

מיסתורין הוא אירוטיקה, הוא המשיכה בין המציאות הנסתרת לגלויה – כשהם מתאחדים כפוטנציאלים של התממשות, הם יוצרים יחד את הרגע הבא ובוראים אותו מתוכם

כל מה שאתה מנסה לשלוט בו שולט בך

כל מה שאתה בורח ממנו רודף אחריך

כשמשהו דופק לך בדלת, פתח לו והכנס אותו לביתך, אחרת הוא ימצא את הפירצה בחלון

עדיף כבר לשמוע מה יש לו לאמר לך

היכולת שלנו להתייחס לאירועים משני הגורלות בתוך חיינו כחניכה עמוקה של הנשמה מאפשרת לנו לקחת אחריות על האיכות הפנימית שמשכה את האירוע אל תוך חיינו

כל מה שאתה לא מכיר בו – לא קיים עבורך
אם אתה מתנגד לו הוא מתעצם
אם אתה שוכח ממנו הוא שוכח ממך
אם אתה מכיר בו הוא מכיר בך