האופל הוא מורה גדול
הכי גדול שהיה לי
דרכו וממנו למדתי על החכמה שמהם עשויים החיים הללו.

לפני 3 שנים פגשתי אותו באיזה לילה אפל במיוחד, הוא שטף את כולי אז כמו אומר לי אני כאן ואין לך ברירה אחרת.
הגוף שלי פירכס ורעד, סבלתי מתנודות של חום וקור, הזעתי כולי, ניסיתי להתכסות, ניסיתי לזחול על האדמה, ניסיתי להתפלל, ניסיתי לברוח, אבל הוא לא הרפה… לא יכולתי לזוז מרוב חולשה, שעות שכבתי כך, מת חי, מתבוסס בהוויתי וצחוק לעגני מתגלגל נשמע מתוכי
כן הוא כבר היה בתוכי…

באותו לילה אפל הבנתי שהאופל הוא המורה הכי גדול שלי כי הוא מלמד אותי להתבונן בבלתי נראה, הוא השער אל עולמות הניסתר, הוא מלמד אותי שפה של אנרגייה, הוא מלמד אותי להתבונן בספק שבי, זה שמלווה אותי מילדותי ולא יעזוב אותי עד יום מותי