הגעגוע הכי גדול הוא למוות – לא בקטע אובדני, מתוך מקום של היזכרות בחיבור עם השכינה שהוא מעבר לגוף הפיזי ולחיים האלו שלי – טובים ככל שיהיו, אבל יש גם געגוע לאנשים שהיו משמעותיים בתוך החיים שלנו, יש געגוע לתחושה שהיתה בגוף (של אהבה והתאהבות) יש געגוע לרגעים בהם זרחנו את האור שלנו, יש געגוע לריח של בית, או לרגע בו הייתי לגמרי אני … שירים מעלים געגוע, כירבול אינסופי עם אהובה, ריחות, זכרונות, או זמנים בשנה, אני מתגעגע לפעמים לאח שלי שהלך מאיתנו לפני 13 שנה
.
אז מה גורם לו להגיח?
אם מתבוננים במציאות כתוצאה של בריאה שיש בה חוקיות מסויימת, בריאה שיצרה מנגנון מסויים ואין בה התערבות – מתוך המקום הזה סביר להניח שלכל מערכת נתונים מסויימת תהיה אותה תוצאה, בין אם מדובר בחומר או ברוח או בשילוב שלהם…
מתוך הבנה כזו – מה הוא בעצם מיסתורין אם לכל רגע יש את החוקיות הספציפית שלו?
מיסתורין הוא כשאין בהירות לאן הפוטנציאל יתממש
אבל הלא כך תמיד? אנחנו הרי נעים בתוך מציאות מרובדת פוטנציאלים,
למה המיסתורין כל כך מועט בתוך החוויה האנושית שלנו ?
הוא מועט בגלל הפרשנות של השכל שלנו על מציאות
כלומר אם היינו יכולים לתפוס בתודעה שלנו שרוב הסיכויים של הרגע הבא הוא לתת לפוטנציאל הזה להתממש ולא לפוטנציאל אחד – היינו חיים בתוך מציאות של מיסתורין גדול ובעצם ברמת תודעה ואמונה כזו יש בי יכולת בורא קטן בתוך מציאות שיש בה חוקיות של בורא גדול, כלומר אין לי שליטה על כמות הפוטנציאלים (בריאה גדולה), אבל כן יש לי אפשרות לכוון כך שהנטייה הטבעית תשתנה (בורא קטן)
רמת ההשפעה שלי היא לא מוחלטת כי אני נע לפי חוקי הבריאה – אבל בתוכם קיים משחק שאותו שווה ללמוד

מיסתורין הוא למעשה גם סוג של אירוטיקה, או משיכה בין המציאות הנסתרת לגלוייה כשהם מתאחדים כפונטציאלים של התממשות, הם ויוצרים יחד את הרגע הבא ובוראים אותו מתוכם
ובעצם יש חוקיות על יקומית של הבריאה שכוללת גם את המיסתורין בתוכה
.
אני חוזר לגעגוע, געגוע גורם לי לכוון מחדש את הפוטנציאלים העתידים ובכך לגרום לי לרצון ונביעה פנימית.
אחד הדברים החשובים בהתפתחות שלנו כחיים בתוך גוף הוא להבין את הכוחות הפועלים עלינו – ולאחר מכן לזנוח אותם ולברוא מתוך כל הפונציאלים שקיימים – רק ככה אנחנו הופכים להיות ורסאטילים יותר בתוך החיים…

אני מתגעגע ליכולת שלנו להשפיע ולהיות נאהבים וראויים – אני מתגעגע ליכולת שלנו להשמיע את הקול שלנו ולחזות בפלא של ההשפעה וההידהוד שלו עלינו ועל אחרים….
והכי אני מתגעגע לאפשרות שלנו לקחת את מה ששכחנו שהיה מלכתחילה שלנו