מי אני? איפה אני ? עינו נפתחו עוד, סורגים חלודים ניגלו אליו אט אט, הקור הציף את גופו והוא קרס שוב אל תוך החושך ״קום איש קטן ועלוב״ הוא הסתובב וקם, בירכיו רועדות, נשימותו מהירה וחלולה וברקים של פחד ננעצו לו בתוך הגוף. ״אתה שלי עכשיו עבד נרצע, שלי לנצח״ צחוק מתגלגל פצע את חלל הכלוב, נשימתו נעתקה והוא התמוטט שוב… מפה אין דרך חזרה חשב לעצמו המילים חזרו על עצמם שוב ושוב, שוב ושוב מפה אין דרך חזרה מפה אין דרך חזרה מה הביא אותי לכאן? הוא נשם נשימה עמוקה, הבזקי תמונות קטועות החלו להגיע, יער, ריח האדמה הקפואה, נשיפת ינשוף, האש במרכז המעגל, הדמות הזו … שעיני כולם נמשכו אליה, הוא היה גבר בריא ומרשים, בעל נוכחות כה עמוקה שכמו שאב אליו את ההערצה של כולם, אני רוצה את הכוח שלו חשב, וככל שחשב את המחשבה הזו, כוחו אזל ממנו, הוא הרגיש איך הם מתאחדים הוא והוא, נגד רצונו, נעים במעגלים, אולי זה בעצם אני ?? הם החלו להתקרב בצעדים מאיימים, עייניו החלולות והמתות כבר נשאבו לתוך האיש החזק, קולות ההמון התגברו והפכו מצעקות חטופות לקריאות קצובות ומלחמתיות, זיעה קרה שטפה את כל גופו, הוא הביט סביב, הבל פיותיהם הפתוחים, האדים שיצאו מניחריהם כמו סוסים הם היו, הד צעקות האימה שהרעידו את כל גופו, היה לו כל כך קר, עיניו חיפשו בקדחתנות מקום מפלט אך לשווא, תחושת האבדון החלה לחנוק אותו, זה הכל באשמתי חשב, אני הבאתי את זה על עצמי, הם התקרבו עוד ועוד, חגו סביבו במעגלים, ריח הזעם שלהם התערבב בריח הפחד שלו, הוא הרגיש שהוא רוצה לצרוח אבל האימה שיתקה את גופו, הם התקרבו עוד חלקם כבר נגעו בו, נעו במעגלים שסיחררו את ראשו, איך הגעתי לכאן? מי אני? למה זה קורה לי? הם כבר החלו להתחכך בגופו, הוא שם לב לחבורות ולפצעים הרבים שהיו עליו, הוא ניסה להבין האם יש דרך מוצא, אך היאוש חנק אותו ונישמתו קפאה, ריח מוות כבר היה באוויר בשארית כוחותיו הוא לחש אליהם קחו אותי, אני נכנע…