אולי הפחד הגדול ביותר שלי הוא המקום בו אמצא בו את עצמי, אולי המפתח נמצא מתחת לכרית, הנסיוב בתוך הרעל, ההחלמה בתוך המחלה, התפילה בתוך לולאה בזמן שכל הזמן חוזרת שוב ושוב – חפש אותי…

מה נשתנה בזמנים הללו בהם נסדקים עוד ועוד שברים במבנים שאוחזים את המציאות הבטוחה שלנו ומאפשרים לנו להפגש עם עוד ועוד מקומות של כלא ופחד בתוכנו… ומה עוד צריך להסדק מתוכי כדי שאוכל להרגיש יותר ויותר חופשי

חופש הוא תעלומה – בתוכו נמצאת המילה חפש. חפש אותי הוא קורא מתוכי ומזמין אותי לפגוש אותו ואותי במפגש איתו, חיפוש הוא משימת חיים בלתי נגמרת וכשאתה מוצא אותו אתה מבין שהוא היה שם כל הזמן, מונח מולך עטוף כסוד בתוך המציאות הכי זמינה עבורך, מחכה שתזיז את מסך האשלייה ותראה – תמיד שם, מחכה שתפקח עיניים אליו.

המתנה הגדולה של הזמנים הללו היא המפגש עם הפחד, להחזיק את הפחד יחד הוא המפתח לחופש – למנוע את הפחד (הדחקה) או לחגוג את השינוי (בריחה) הם שניהם סוגים של הכחשה ולכן גם אשלייה.

אנחנו חיים בתוך מציאות של מערכות יחסים שיוצרות עוד ועוד מראות של היפוכים – כל מה שאתה מתנגד לו ימשיך להגיע אליך, כל מה שאתה בורח ממנו ירדוף אחריך עד אין קץ, כך קורה שהאויב הכי מר שלך הוא בעצם ארוחת הגורמה הכי משובחת שיכולת לדמיין, האם היחסים שלך עם אמא שלך הם יצירת מופת של אמנות חיה, האם הטראומות שלך הם למעשה אבני הבניין של חייך? האם הסודות הכי גדולים של הבריאה מונחים כל הזמן מתחת לאף שלך והנה הדובדבן – האם הפחד העמוק ביותר שלך הוא בעצם כמיהת הלב הגדולה שלך ?