מלכת הלבבות האדומים נאנחת מתחת לאין ספור המספרים שמונחים עליה, לוחצים אותה אל תוכם במחוות אונס חינני. איפה הג׳וקר היא לוחשת?
הוא חופשי, לוחשים לה כולם…
חופשי…
והיא תקועה פה, מתחכחת בחיים האלו, מתפלשת במלכים ונסיכים, או בפשוטי עם
ועמוק בתוכה, יודעת
שאל כל היופי שנאסף אל מולה
מצטרפים השברים שיש לחיים האלו להציע
כי הם מלאי גאונות צרופה ובדידות ועצב
וכולם נכונים וכולם שייכים לממלכת הלבבות האדומים.
וכבר כמה זמן שהיא מחכה שהוא ישלוף אותה ויבצע עוד איזה תעלול שיקרא לו קסם.
והלילה היא נשלפה
והוא התבונן בה
וזכר
את כל הרגעים
של השקט
בתוך הרעש של החיים האלו…
