הוא מתרצה והמעגל עוטף אותו, הוא מתחיל לנשום ולזוז, עוד ועוד מקומות עצורים מתחילים להפתח, אחד הגברים תומך בו להוציא את הכעס על זה שתקף אותו, כולנו מסביב זזים, האש בוערת, הגברים האמיצים תומכים באח שלהם להוציא עוד שד מהבקבוק, הוא מוציא ומוציא ומוציא ולבסוף יוצא הכעס על האדם ולאחריו זעם על החיים האלו, ואחריהם לאט מגיח גם העצב וגם הדמעות… יפות כל כך, מחוברות כל כך, אמיצות כל כך…

הוא יושב מכונס ואני תומך בו לפתוח את הגוף שלו, הפוך מהנטייה הטבעית שלו, כולם מעליו נוגעים ומעודדים אותו ולוחשים לו מילים על אומץ הלב שלו, הוא מרוגש, מחזיק אותנו בידיים החזקות שלו ושוכב עוד זמן ארוך שם…

התודעה שלנו יוצרת מציאות – האומנם?
פעם יצא על זה סרט – קראו לו הסוד, מאז נכתבו המון ספרים על בריאת מציאות והגשמה דרך הרוח והמחשבה, אז איך זה אם זה כזה פשוט שלא כולנו עפים עם יכולות הבריאה שלנו???

מחשבה יוצרת מציאות?
יכול להיות שדווקא הגוף הרגשי הוא זה שיוצר את המציאות? דווקא הוא – הגוף הכי איטי שלנו, דווקא הוא שהכי קשה לנו להיות ערים לו, קשובים לו, הרגש הוא המקום שבו אנחנו חשים הכי פחות חופש, אולי שם נבראת מציאות?

יכול להיות שככל שאנחנו מצליחים להניע את הרגש שלנו בצורה יותר טובה וחלקה כך אנחנו מתקדמים, ומתפתחים מהר יותר?

אתה לא יכול ללכת יותר מהר מהחלק הכי איטי שלך

יכול להיות שככל שאנחנו מזיזים עוד חלקים דחוסים בתוכנו – כך אנחנו יכולים להרגיש חופשיים יותר ??

בין אם זה נכון או לא, הנעה רגשית היא אחד הכלים הכי עוצמתיים כדי לתת לאנרגייה דחוסה בתוך הגוף שלנו להשתחרר וליותר כח חיים לזרום בו ודרכו.