מעל הכל אנחנו יצורים אנרגטים, מעל הכל אנחנו מוצאים מה החלקים שבי שיכולים לקבל אנרגייה, את אלה הניזונים אני מוציא אל האור, ואת אלו שלא משרתים אותי (כלומר לא מצליחים לספק לי אנרגיית חיים) כמו הניזקקות הזו שהופיעה פתאום, אותם אני שם בצללים, גם אם אני מודע לכך עכשיו יש בתוכי הרבה חלקים דחוסים שלא מצליחים למשוך אנרגיית חיים ומבחינת הייצור האנרגטי ההישרדותי החכם שאני הם לא קיימים

מה זה אומר עליהם?

אני דוחה את אותם חלקים אפלים ודחוסים בתוכי, תחושת הדחייה שאני חווה בחוץ מול האהובה שלי מוציאה אל האור את החלקים הדחויים בתוכי, כמו אומרת לחכמה הביוליגית אנרגטית שבי, אי אפשר לדחות משהו מבלי שהוא יבקש את החיים שבו

חלקים דחוסים אומללים בפנים, כל פעם ששמים עליהם פנס הם מכאיבים כל כך, איך אוכל להביא את הגופה הרגשית שלי עכשיו למצב פחות דחוס ???

דמיינו לעצמכם מה הכי הייתם צריכים כשאתם חווים את תחושת העלבון והאומללות הזו ממישהו, כשאני מנסה לדמיין סיטואציות כאלו מה שהכי היה עוזר לי הוא לקבל את האנרגייה האבודה שכה נזקקתי אליה, עכשיו כשאתם פוגשים את המקום הזה בפנים שצועק אימה – האם תוכלו לתת לו, דווקא עכשיו ? את מה שאליו נזקקתם מבחוץ ? האתגר הוא כל כך גדול כי דווקא עכשיו כשאנרגיית החיים נמשכת מכם, עם המעט שנשאר – הפנו אותו אל החלק הדחוס הזה, הדחוי הזה, המכוער הזה…

ופשוט תפגשו אותו

ופשוט תהיו איתו

האשלייה האנושית מביאה מצבים מבעיתים כאלו להוציא כעס על זה שגרם לכם להרגיש ככה, איך הוא לא ראה אותי, איך הוא לא התחשב בי, איך הוא לא ידע שזה עלול כך להכאיב, להמית אסון עלי, לרסק אותי, אני אכעס ואאשים אותו כך שכל כך יכאב לו שהוא לא ייעז לעשות זאת שוב

העניין הוא שהחיים הרבה יותר מתוחכימים ואכזריים

החלק הדחוס נשאר בפנים

והאשלייה שיכולת לשלוט בו תתהפך עליך כלהט החרב המתהפכת

סיטואצייה אחרת, אישה אחרת, מצב אחר – אותו חלק דחוי

דחייה היא אחת מהאפשרויות הנעלות ביותר להתפתחות וצמיחה

לחייה