אם אתה רוצה להתחיל לחלום
הגיע הזמן להתעורר
 
לפעמים אני שואל את עצמי למה אני צריך את כל החלומות הללו? ליבי מתקנא בכל אותם החיים את חייהם כשהנתיב אליו הם הולכים הוא ברור, ידוע, שיש בו את חיבוק האשלייה, מתיקות השינה וחוסר הרצון לזימזום עקשן של שעון מעורר …
 
לפעמים אני שואל את עצמי למה הנתיב הזה נפרש, למה צריך לגעת, לדעת, להרגיש.. קחו אותי חזרה חיי ביטחון ותענוגות, כמה מנחמת ומרפדת האשלייה, וכמה מעייפת לפעמים ההתעוררות

חלום צלול הוא היכולת שלנו למצוא מודעות בתוך החלום, הידיעה שאני נע עכשיו בתוך עולם החלומות  – משפיעה על המציאות…
בעצם חלום צלול הוא התעוררות בתוך חלום, חלון מעולם היש אל עולם הדמיון וחיבור בינהם…
 כל מי שחווה חלום צלול מכיר את תחושת האופורייה הזו, תחושה שאני יכול ליצור את הסיפור כרגע, אני הבמאי של הסרט בו אני הגיבור הראשי וגם הצופה

בחרת לחלום ? – קח בחשבון שגם סיוטים הם חלומות וההתעוררות הזו בתוכו היא הדבר האחרון שאתה רוצה, הלב שלך דופק חזק ואתה אומר הלוואי שזה חלום ולא אמיתי, רצית להתעורר ועכשיו אתה רק מבקש לנוח, הנה הסיוט הזה משתלט על כל המציאות והאשלייה והנתיבים הברורים ומאיים לקחת לך את שארית החלומות שעוד קיימים בך ולנתץ אותם – והנה הספק, האויב המר שלך כבר כאן, דופק בדלת, עומד ופורש את ידיו כדי שתימס אל תוכו…

אם אתה חולם תתעורר אל האשלייה הזו בה המציאות המרופדת של חייך היא אכן מצע של ביטחון בו אתה יכול לנוח, אם אתה חולם אתה יודע שהעוגנים שפרשת עבורך בחייך יכולים להעלם בין לייל, את יודעת שהתעוררות בתוך מסע החיים הללו אומרת שאלו יכולים להתנדף ולהעלם ובמקומם יגיע כאוס ומיסתורין שילמדו אותך על החיים הללו את כל מה שלא יכולת ללמוד כשישנת, ומציאות כיאותיות היא כמו דב זועם שמתעורר משנת החורף – אף אחד לא יודע לאן זה יוביל, היא הפרא בהתגלמותו.
כשחולה סרטן מקבל כימו, החומרים הללו הורגים הכל – גם את התאים הבריאים וגם את התאים החולים,
כשאתה מבקש להתעורר – הכל יתעורר איתך – גם הבריא וגם החולה – גם הממשי וגם הדמיוני, גם החולם וגם הפראי…