מתתי לא מעט פעמים בגלגול הזה.

וכשהגילוי הזה הופיע היה לי ברור שזו הזמנה לשינוי צורה רדיקלי בכל מה שקשור לדרך שבה אני מתבונן. בחיים, זו הייתה הזמנה למוות נוסף שיאפשר לי ליצור עצמי חדש. בניתי לעצמי תוכנית החלמה, הפסקתי את כל הפעילויות שלי ויצאתי למסע עם מה שמתבקש ממני להיות עם העיניים החדשות שלי…

החיים בחשכה

העיניים החלו לסגל חיים משל עצמן והרבו להיעצם. מצאתי את עצמי מוצא שם שקט. מצאתי את עצמי הולך דקות ארוכות בים בעיניים עצומות הליכה שקטה, לפעמים הצצה לבדוק שאפשר לסמוך. לחש הגלים שבחוץ התערבל   עם רחש הגלים שבפנים, עצב על מה שאיננו עוד ושקט על מה שישנו עכשיו…

להעלים עין?

המסע לקח אותי לבדק בית. איפה העלמתי עין?  כמו ידעתי שאני בוחר בחירה שאינה מתיישבת באופן מלא עם סולם הערכים שלי. כמו המקום שהעדיף לא לראות -כמה נוח לפעמים לבחור בו. בלא מעט מערכות יחסים בחרתי להחליק, לעגל, לבחור להתעלם. ולא רק במערכות יחסים, העלמת עין היא עניין גדול שהבחירה לפגוש אותה, דורשת ממני לסגל כמויות גדולות יותר של אחריות בכל מה שאני נוגע בו. לפעמים זה מבלבל לפעול מתוך אמות המוסר שלך כשהם יכולים לפגוע ולהכאיב ואתה קרוע בתוך הבחירה הזו בין מה נכון למה יתמוך.

אולי התהליך הזה מבקש את האני החדש לבחור באמפטיה וחמלה על פני מוסר ואמת – טובים וחכמים ככל שיהיו.

מה הכוח שיש לנו בעיניים?

מצאתי את הכוח שיש בעיניים, וכמו כל כוח הוא יכול לפעול לכמה כיוונים.ברור לי עכשיו שעין שמסתכלת בצורה שאין בה אהבה יכולה לפגוע,עין רעה זה בפשטות  עין שאין בה אהבה. העיניים הללו יכולים לבנות היכלות של מקדש וביכולתם להעלות על המוקד ולשרוף עד זוב דם. העיניים שלנו יכולות להפוך לפוצעות כשיש שם שיפוט, ביקורת, קינאה  או צרות עין.

יותר ויותר התחדד לי שהעין שלי היא שלוחה של הלב שלי. עין חומדת לב חומד, עין שרואה את היופי מצד שני יוצרת מאור עיניים, עדות מפרה מעצימה שמסנכרנת את האובייקט עם כוח החיים שבו.נסו להביט באדם בעיניים טובות ותראו איך הוא נפתח ופורח לידכם, הדבר ממש דומה לקרן לייזר שיכולה להעניק חיים ויכולה לקחת אותם, יכולה להעניק יופי וצמיחה ויכולה לתת כיעור ושיפוט… הכול בעיניי המתבונן.

אני רואה אותך הוא ביטוי גבוה של אהבה.

התבוננות פנימית

כשהעיניים שלי יוצאות החוצה יש פחות מקום להם להיפתח פנימה, אפילו לא פנימה – מעבר לגלוי – לנסתר…ככל שהעיניים והתודעה שלי מפנות את עצמן מהגלוי הן פותחות שער לנסתר – אנשים חכמים שגילו את הסוד הזה היו מעוורים את עצמם או מחלישים את הראייה כדי לפתוח פתח לראייה אחרת, או במקרים מסוימים, הנשמה הייתה מקריבה קורבן פיזי כדי לעורר את ראיית הנסתר (מתוך הספר מבשרי אחזה אלוה).

בחרדת קודש אני יכול להגיד שקיבלתי מתנה וקללה שאין לי דרך אחרת מאשר לאמץ ולחבק אותה, לגדול ממנה ואיתה. לתת לה ללמד אותי בכל רגע מחדש, יש בי פחד מהול בהתרגשות, על האובדן ועל ההזדמנות שזכיתי בהן

יבורכו העיניים שקוראות את המילים האלו.