יוצא שאני מוותר מראש על האפשות לשלוט בכל רגע, יוצא שגם מתוך חווית היוצר התבוני רעיון ה״עולם״ שיצר מאפשר חקירה פתוחה שאין בה אג׳נדה, כך היא מאפשרת למהות שחיות בתוכה להבנות ולההרס פעם אחר פעם…
אני יכול לחקור את החיים האלו דרך התמכרויות, דרך יצירה, דרך חיים בתלם דרך חיים מחוץ לתלם, דרך חיים שקרובים לאדמה, דרך ביטחון, דרך מליון אפשרויות – שכל הזמן ממשיכות להתפצל לעוד אפשרויות – אני יכול להיות קבצן, נצלן, תחמן, פתיין, גנן…

עולם שלם, לונהפארק של אפשרויות לחקור, להיות, לחיות… ואני חופשי, חופשי לבחור, לקפוץ, להיסגר, להפתח, להתפתח או לישון… הכל ביידים שלי ואני אחראי על גורלי.
החקירה הזו מביאה חוויה שאותה אני סופג אל תוך התאים, החוויה הופכת לרעיון שהופך לזיכרון שהופך לשיעור שהופך לתיקון שהופך לאינפורמצייה שהופך לאינטילגנציה שהופך לספרייה שאוגרת מידע לקראת יצירה חדשה

אז ככה זה בבריאה

יוצר

חי

לומד

מת

יוצר חדש מתוך בסיס הנתונים חדש

נולד

חי

וחוזר חלילה

מוות וחיים ולמידה והתפתחות וקריסה אל

תוך ריק ושוב פעם 

עולם

ולגבי העולם הזה שאנחנו חיים בו

הוא מלא בהפתעות

והרפתקאות

ולמידה

וקושי וסבל ויאוש

ועוד רגע ועוד זיכרון ועוד אהבה ועוד מוות

יצירה מתפתחת בתוך עצמה

הרפתקאה שמחליפה כל הזמן זהויות

אני חוזר לזו שקודחת לי בפה, היא מסיימת ומורה לי בעדינות לשטוף את הפה, אלפי חלקיקי בשר, דם, רוק וחומרים כימיים מתגלגלים להם במורד הכיור בתנועה סיבובית כמו שתמיד הם מסתובבים, באותו כיוון, לאותו מקום…
אותם החוקים
עד שמישהו ישנה אותם