חיים

חיים

חיים יש בכל דבר חיים, אם רק מתבוננים מספיק… יש בכל דבר חיים, גם במה שנראה שעל פני השטח אין בו, גם בסלעים ובאבנים וברגבים, גם באדמה, בחול, בטחב גם בהמבורגר של מקדונלדס, גם באנטנה של הכבלים, גם בבקבוק פלסטיק ריק, גם בקירות של בית… יש בכל דבר חיים, גם בתמונה...
מה הביא אותי לכאן?

מה הביא אותי לכאן?

הוא פקח את עיניו וצריבה חזקה פילחה את גופו מי אני? איפה אני ? עינו נפתחו עוד, סורגים חלודים ניגלו אליו אט אט, הקור הציף את גופו והוא קרס שוב אל תוך החושך ״קום איש קטן ועלוב״ הוא הסתובב וקם, בירכיו רועדות, נשימותו מהירה וחלולה וברקים של פחד ננעצו לו בתוך הגוף. ״אתה שלי...
גלידה

גלידה

גלידה אני בן 22 מטושטש בבית חולים, צינורות מחוברים אלי לחלקים פנימיים בגוף, אני בכאבים חזקים, בעיצומם של בדיקות, מנסים לברר מה יש לי… חליתי במחלה, זו היתה מחלה טורדנית ומלאה בסבל, בפרספקטיבה של זמן נלקחתי למסע מופלא, אבל אז באותם רגעים זה היה סיוט, סיוט שנמשך...
התמסרות – התנועה לתוך האינסוף

התמסרות – התנועה לתוך האינסוף

התמסרות – התנועה לתוך האינסוף יש משהו בכמיהה הזו שלנו להתמסרות טוטאלית, התנועה הזו מחברת אותנו למקור, לחור השחור, ל-VOID, לאלוהים, לאיבוד שליטה, להתחברות לאחד הגדול, לשדה המאוחד, לריק, לאינסוף, לכלום, להכל…. נשמע אקסטטי ובאותה נשימה מפחיד. לא ? תנועת הזכרי...
ביום שישי בבוקר התנפצתי לרסיסים

ביום שישי בבוקר התנפצתי לרסיסים

ביום שישי בבוקר התנפצתי לרסיסים ביום שישי בבוקר התנפצתי לרסיסים. קמתי אל תוך יום שישי פנוי לחלוטין, בתוך ראשי כבר החלו להאסף עשרות משימות שנדחו כבר זמן רב. אחד הדברים שהכי מכבידים עלי זה הידיעה שאני לא מספיק לעשות את כל מה שאני רוצה. עליתי על כיסא כדי לשים צינצנת...