לוחמת אור יפיפיה

לוחמת אור יפיפיה

לוחמת אור יפיפיה בתוכי חיה לוחמת, לוחמת אור יפיפיה, חיית כח ערמומית ופתלתלה – זן מסטרית תמיד ידעתי שהיא שם, אבל לא הכרנו פתאום בלי הודעה מראש התחלתי לשמוע קולות, בתוכי… זו היתה היא, שרה לה שיר מהניינטיז: שוב זו תקופה של גאות בחיי, מים רבים שוטפים את חושי....
סוף כל סוף

סוף כל סוף

סוף כל סוף הגיע הסוף היום פגשתי אותו או אולי לא ממש נפגשנו רק אמרנו שלום מרחוק וחשבתי לעצמי אולי זה סוף העולם או סוף של משהו קטן כמו ענן שפשוט רצה להגיד משהו משהו ממש חשוב על זה שלא רואים אותו או שהוא מרגיש עצוב זה בכלל לא סוף הוא אמר, זו סופה אמר ונרגע ואולי פשוט...
חיים

חיים

חיים יש בכל דבר חיים, אם רק מתבוננים מספיק… יש בכל דבר חיים, גם במה שנראה שעל פני השטח אין בו, גם בסלעים ובאבנים וברגבים, גם באדמה, בחול, בטחב גם בהמבורגר של מקדונלדס, גם באנטנה של הכבלים, גם בבקבוק פלסטיק ריק, גם בקירות של בית… יש בכל דבר חיים, גם בתמונה...
מה הביא אותי לכאן?

מה הביא אותי לכאן?

הוא פקח את עיניו וצריבה חזקה פילחה את גופו מי אני? איפה אני ? עינו נפתחו עוד, סורגים חלודים ניגלו אליו אט אט, הקור הציף את גופו והוא קרס שוב אל תוך החושך ״קום איש קטן ועלוב״ הוא הסתובב וקם, בירכיו רועדות, נשימותו מהירה וחלולה וברקים של פחד ננעצו לו בתוך הגוף. ״אתה שלי...
גלידה

גלידה

גלידה אני בן 22 מטושטש בבית חולים, צינורות מחוברים אלי לחלקים פנימיים בגוף, אני בכאבים חזקים, בעיצומם של בדיקות, מנסים לברר מה יש לי… חליתי במחלה, זו היתה מחלה טורדנית ומלאה בסבל, בפרספקטיבה של זמן נלקחתי למסע מופלא, אבל אז באותם רגעים זה היה סיוט, סיוט שנמשך...
התמסרות – התנועה לתוך האינסוף

התמסרות – התנועה לתוך האינסוף

התמסרות – התנועה לתוך האינסוף יש משהו בכמיהה הזו שלנו להתמסרות טוטאלית, התנועה הזו מחברת אותנו למקור, לחור השחור, ל-VOID, לאלוהים, לאיבוד שליטה, להתחברות לאחד הגדול, לשדה המאוחד, לריק, לאינסוף, לכלום, להכל…. נשמע אקסטטי ובאותה נשימה מפחיד. לא ? תנועת הזכרי...